קבלת אזרחות ישראלית
מדינת ישראל מושכת אליה תושבים ואזרחים של מדינות שונות בעולם מכלל סיבות, בניהן: תעסוקה, לימודים באקדמיה, ניהול עסקים, מקום מקלט ומסיבות אישיות.
לכל אחת מן הסיבות הללו מתייחסת מדינת ישראל בכבוד ומנהלת מערך חוקי של מתן אשרות שהיה לאזרחים זרים, באופן מוגבל בזמן ובהתאם לנסיבות.
קבלת אזרחות ישראלית היא השאיפה הגבוהה ביותר של המבקשים להשתקע בישראל דרך קבע, וזו אינה ניתנת בקלות דעת וכפופה לנסיבות מוכרות וייחודיות.
קבלת אזרחות ישראלית מכורח חוק השבות
על פי חוק שנקבע בישראל כבר בשנת 1950וזכה לעדכון ולמעמד חוקתי במסגרת חוק יסוד, מכירה מדינת ישראל בעצמה כמדינת הלאום של העם היהודי, הפתוחה בפני כל יהדות העולם.
על פי חוק השבות כל יהודי המבקש לעלות לישראל ולהשתקע בה יזכה באופן מידי לתעודת עולה, תעודה המזכה באשרת הגעה וכניסה לישראל ובתהליך קצר גם קבלת אזרחות ישראלית.
לחוק זה נקבע סייג המתייחס ליהודים אזרחי מדינות זרות אשר פעלו כנגד העם היהודי, בעלי סיכון לבריאות הציבור, שלום הציבור או בטחון המדינה.
קבלת אזרחות ישראלית לאזרחים זרים שאינם יהודים
מורכבות גדולה יותר קיימת בבקשות קבלת אזרחות ישראלית לאזרחים זרים שאינם יהודים. אלה נדרשים לעמוד בפרמטרים מחמירים ולעבור הליך בירוקרטי מסועף שאורך זמן רב, ונשען על זיקה למדינת ישראל המתקיימת בזכות נסיבות שונות.
בין הנסיבות המאפשרות קבלת אזרחות ישראלית נמצא מעמד ילדים מאומצים על ידי הורים ישראלים, מעמד בני זוג של ישראלים המבקשים להשתקע בישראל על מנת לקיים מערכת זוגית ותא משפחתי, מעמד אב לתינוק שנולד בישראל לאם ישראלית ובכפוף להוכחת אבהות בבדיקה רפואית.
לאלה מתווסף מעמד אזרחים זרים המבקשים קבלת אזרחות ישראלית בשל זיקה וחיבור למדינת ישראל אשר נולדו מכורח שהייה ממושכת, יצירת קשרים אישיים וקשרי עבודה ובניית מרכז חיים בישראל.
קבלת אזרחות ישראלית מכורח זה מתבצעת בכפוף למספר תנאים:
- שהייה בישראל – רק אדם השוהה בישראל ושהה בה לתקופה בת שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו לבקשה יוכל להגיש בקשה לאזרחות ישראלית.
- ידיעת השפה – כחלק מהוכחת הקשר והזיקה יוכיח המבקש רמת ידיעות סבירה בעברית.
- תושב קבע – זכאי למעמד של תושב קבע בישראל, מעמד הפחות ממעמד אזרח ישראלי רק בזכות ההצבעה לכנסת ובזכות לשאת דרכון ישראלי.
- מרכז חיים – המבקש יוכיח כי במהלך שנות שהותו השתקע בישראל ובכוונתו להוסיף ולהשתקע בארץ, באמצעות מקום מגורי קבע, תעסוקה, משפחה, חיי קהילה ועוד.
- ויתור על אזרחות קודמת – למרות שאזרחי מדינת ישראל המחזיקים בה כאזרחות ראשונה מכורח לידה ושיוך זכאים להחזקה באזרחות זרה נוספת במידה והם חפצים וזכאים לזאת, קבלת אזרחות ישראלית לאזרח מדינה זרה מחייבת ויתור על אזרחותו הקודמת. ויתור זה יכול להתבצע מראש ובטרם הגשת הבקשה או בדיעבד כאשר האזרחות הישראלית תאושר על תנאי זה.
קבלת אזרחות ישראלית לאזרחים זרים שאינם יהודים
גם כאשר תנאים אלו בחלקם אינם מתקיימים, בני זוג של אזרחים ישראלים זכאים להגיש בקשה ולקבל אזרחות ישראלית בכפוף לתהליך מחמיר וקפדני בו תעמוד למבחן הצהרתם אודות קיום זוגיות, באמצעות הגשת מסמכים והליך בירוקרטי וחקירה של רשויות ההגירה בפועל.
החקירה מתקיימת בהפרדה של בני הזוג וחשוב במיועד להיערך אליה, שכן היא מהווה גורם מכריע בקבלת ההחלטה על מתן אזרחות.
יתרה מזאת, הגשת בקשה כוזבת לאזרחות והצהרה שקרית היא עבירה פלילית הגוררת סנקציות קשות.
משרדנו מתמחה בהגשת בקשות לאזרחו לבני זוג של ישראלים, עובדים זרים או מסיבות נוספות, תוך הכנת והגשת הבקשה, הכנת המבקש ומקרוביו לכל תשאול וחקירה, ניהול, איתור ורגום מסמכים וליווי משפטי מלא.