הסדרת יחסי הממון בין בני זוג בישראל אינה כפופה אך ורק לדיני החוזים הכלליים, אלא נשלטת על ידי דברי חקיקה ספציפיים המציבים רף צורני ומהותי מחמיר. המקור הנורמטיבי המרכזי לכך הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק זה קובע כי הסכם המסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב וטעונים אישור או אימות של ערכאה מוסמכת.
כאשר ההסכם נערך לפני הנישואין, ניתן לאשרו או לאמתו במסלולים הקבועים בחוק. בין היתר, רושם הנישואין רשאי לאשר הסכם ממון לפני הנישואין או בשעת עריכתם, ונוטריון רשאי לאמת הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין, בהתאם לסעיף 2(ג1) לחוק.
המסגרת הנורמטיבית: חוק יחסי ממון והסדר איזון המשאבים
חוק יחסי ממון יצר את המשטר הרכושי של "הסדר איזון המשאבים". לפי סעיף 3 לחוק, בהיעדר הסכם ממון תקף, יחול על בני הזוג הסדר ברירת המחדל הקובע כי עם פקיעת הנישואין (עקב גירושין או מוות), זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט חריגים מסוימים המנויים בסעיף 5 לחוק (כגון נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין, ירושות ומתנות).
סעיף 2 לחוק מפרט את הדרכים להעניק תוקף להסכם המבקש לסטות מהסדר זה. בעוד שסעיף 2(א) קובע את הכלל לפיו הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, סעיפים 2(ג) ו-2(ג1) מציעים חלופות רלוונטיות לשלב טרום-הנישואין:
- סעיף 2(ג): מאפשר לרושם הנישואין לאשר הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בעת עריכתם.
- סעיף 2(ג1): קובע כי הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976.
תפקיד הנוטריון באימות הסכם הממון
תפקידו של הנוטריון אינו טכני בלבד. לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון, נוטריון רשאי לאמת הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין רק אם נוכח שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
מטרת דרישת האימות היא לוודא כי ההסכם נעשה מתוך רצון מלא, ללא פגמים ברצון כגון כפייה או טעות, ותוך מודעות להשלכות הכלכליות ארוכות הטווח. בפסיקה הודגש כי דרישת האישור או האימות של הסכם ממון היא דרישה מהותית. ראו למשל ע"א 169/83 שי (שרעבי) נ' שי (שרעבי), שם הובהר כי חשיבות האימות נובעת מהצורך להבטיח שהצדדים מבינים את משמעות הוויתור על זכויות המוקנות להם מכוח החוק.
השוואה בין מסלולי האישור והאימות
קיימת חשיבות עליונה לתזמון האימות. סמכותו של נוטריון לפי חוק יחסי ממון מתייחסת להסכם ממון שנכרת לפני הנישואין. לאחר הנישואין, אישור ההסכם נעשה בערכאה המוסמכת לפי החוק (בית המשפט או בית הדין).
טבלת השוואה: לפני הנישואין מול לאחר הנישואין
| פרמטר | לפני הנישואין | לאחר הנישואין |
| גורם מאשר / מאמת | נוטריון, רושם הנישואין או בית משפט | בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי |
| מקור סמכות בחוק | סעיפים 2(ג), 2(ג1) לחוק יחסי ממון | סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון |
| אופי ההליך | בירור הסכמה חופשית והבנה בפני הנוטריון או הרושם | הגשת בקשה לאישור ההסכם בפני הערכאה המוסמכת |
| תכלית ההליך | פישוט פרוצדורלי והבטחת גמירות דעת | פיקוח שיפוטי על הגינות ההסכם ורצון הצדדים |
חשיבותו המשפטית של האימות הטרום-נישואין
1. מניעת טענות בדבר היעדר תוקף
ככלל, הסכם ממון שלא אושר או אומת בהתאם לדרישות החוק עלול שלא ליהנות מהמעמד הסטטוטורי של הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון. אמנם במקרים חריגים עשויות להתעורר טענות חוזיות או טענות המבוססות על עקרון תום הלב (דוקטרינת "זעקת ההגינות"), אך הסתמכות על חריגים אלו כרוכה בסיכון משפטי ובהתדיינות ממושכת.
2. עיגון הפרדה רכושית בנכסים קיימים
עבור בני זוג הנכנסים לקשר עם נכסים משמעותיים (דירות, עסקים או ירושות), האימות הנוטריוני מחזק את מעמדו של ההסכם ומסייע לעגן בצורה ברורה את ההסדר הרכושי שעליו הסכימו הצדדים. הדבר מפחית את הסיכון לטענות עתידיות בדבר "כוונת שיתוף ספציפית" בנכסים אלו.
3. הוכחת גמירות דעת
האימות הנוטריוני מחזק באופן משמעותי את היכולת להוכיח כי הצדדים קבעו את ההסדר הרכושי ביניהם במודע ותוך הבנה של משמעותו. הנוטריון משמש כעד אובייקטיבי המאשר כי במועד החתימה, הצדדים היו כשירים ורצונם היה חופשי.
פרוצדורת האימות הנוטריוני
תהליך האימות מתבצע בהתאם לחוק הנוטריונים ותקנותיו:
- זיהוי ונוכחות: בני הזוג חייבים להתייצב אישית בפני הנוטריון עם תעודות זיהוי תקפות.
- בירור הבנה ורצון: הנוטריון בוחן האם הצדדים מבינים את סעיפי ההסכם ואת תוצאותיהם. אם אחד הצדדים אינו שולט בשפה בה כתוב ההסכם, יש לדאוג לתרגום מהימן.
- חתימה ואימות: לאחר שבני הזוג חותמים על ההסכם בפני הנוטריון, הוא מאמת את ההסכם בהתאם לדרישות החוק והתקנות, ובכך מקנה לו את התוקף הנדרש למסלול של הסכם ממון לפני הנישואין.
- שכר טרחה: שכר הטרחה עבור אימות הסכם ממון נקבע לפי תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978 ומתעדכן מעת לעת. ככלל מדובר בתעריף סטטוטורי, ובמקרים מסוימים חלים עליו גם חריגים או הוראות מיוחדות לפי הדין.
תרחיש היפותטי: השלכות של היעדר אימות כדין
לשם ההמחשה, נבחן תרחיש בו בני זוג חותמים לפני הנישואין על מסמך פרטי הקובע שנכס מקרקעין שהיה שייך לאחד מהם יישאר בבעלותו הבלעדית גם במקרה של פרידה. בני הזוג מסתפקים בחתימותיהם ואינם מאמתים את המסמך בפני נוטריון או מאשרים אותו בפני רושם נישואין או בית משפט.
במקרה של פקיעת הנישואין לאחר שנים רבות, עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה אם ניתן להסתמך על מסמך זה כהסכם ממון תקף. בהיעדר אימות כדין, הצד השני עשוי לטעון כי המסמך אינו עומד בדרישות המהותיות של חוק יחסי ממון וכי הוא זכאי למחצית משווי הנכס מכוח הסדר איזון המשאבים או מכוח כוונת שיתוף שהתגבשה במהלך השנים. אימות נוטריוני במועד היה מונע את חוסר הוודאות המשפטי הזה מלכתחילה.
צעדים מעשיים להבטחת תוקף ההסכם
כדי להבטיח שהסכם הממון ימלא את מטרתו ויעניק ודאות משפטית, מומלץ לפעול לפי הדגשים הבאים:
- תזמון עריכת ההסכם: מומלץ שלא להותיר את עריכת ההסכם והאימות שלו לימים הסמוכים לנישואין, כדי להפחית טענות עתידיות בדבר לחץ, חוסר הבנה או פגם ברצון.
- גילוי נאות: יש להקפיד על שקיפות מלאה בנוגע לנכסים וחובות קיימים. הצגת תמונה חלקית עלולה לשמש עילה לתקיפת ההסכם בעתיד.
- ייעוץ משפטי פרטני: מומלץ שכל צד ייוועץ עם עורך דין מטעמו טרם החתימה והאימות, על מנת להבטיח שהאינטרסים של כל צד נשמרו ושמשמעות סעיפי ההסכם נהירה לו.
- בחינת נסיבות מיוחדות: במקרים של פערי שפה או צרכים מיוחדים, יש לוודא כי הנוטריון מציין את אופן הנגשת המידע והתרגום בגוף האישור הנוטריוני.
משרד עורך דין עומרי אזולאי מלווה בעריכת הסכמי ממון ומתן שירותים נוטריוניים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. לצורך בחינה משפטית של ההסכם המתאים ובדיקת מסלול האישור הרלוונטי, ניתן לפנות למשרד לתיאום פגישת ייעוץ.
*האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
מקורות
- חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973
- חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976: המסגרת החוקית לפעולת הנוטריון וסמכויותיו באימות מסמכים.
- תקנות הנוטריונים (דרכי אימות חתימה על מסמך), התשל"ז-1977: פירוט החובות המוטלות על הנוטריון בעת אימות חתימה, לרבות זיהוי הצדדים ווידוא הבנתם.
- תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978: קביעת התעריפים הסטטוטוריים המחייבים לשירותי נוטריון (סעיף 7 לתקנות עוסק ספציפית באימות הסכם ממון).
- ע"א 169/83: פסק הדין המנחה הקובע כי דרישת האישור/אימות בחוק יחסי ממון היא דרישה מהותית (ולא רק ראייתית), ומסביר את הרציונל שמאחורי פיקוח המדינה על הסכמים אלו.
- ע"א 1915/91: דיון במשטר הרכושי ובהחלת חוק יחסי ממון.
- בע"מ 1398/11: פסק דין העוסק ב"זעקת ההגינות" ובמקרים החריגים בהם יוכר הסכם ממון אף אם נפל פגם פרוצדורלי באישורו.
- הנחיות ועדת הנוטריונים של משרד המשפטים: הנחיות בנוגע לאופן ביצוע אימות הסכמי ממון, בדגש על וידוא רצון חופשי ותרגום שפה.
- אתר הרשות השופטת: נהלים להגשת בקשות לאישור הסכמי ממון בבתי המשפט לענייני משפחה.